מפקד כוחות צה"ל באיו"ש נ' אלבוים ואח'

בפני

כב' השופט עמית פרייז

הכרעת דין

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום אשר מייחס להם עבירה של אי קיום התראה, לפי ס' 34 + 38(8) + 38 (10) לחוק תכנון ערים כפרים ובנינים מס' 79 לשנת 1966 (להלן- חוק התכנון) בכך שלא קיימו שתי התראות, שניתנו להם בתאריכים 21/8/06, 1/11/06, ואשר תוכנן הריסת עבודות בניה כדלקמן- סגירת קומת עמודים פתוחה בשטח של 80 מ"ר (סומנה "1" בתרשים הנספח לכתב האישום), בניית מחסן בשטח 4 מ"ר (סומנה "2" בתרשים), בניית מבנה בשטח 20 מ"ר בשטח ציבורי (סומנה "3" בתרשים).

לאחר שמיעת פרשת התביעה, טענה ההגנה כי אין על הנאשמים להשיב לאשמה, מנימוקים שונים. התביעה השיבה לטענה במעמד הדיון.

לאחר עיון מדוקדק בראיות שנשמעו והוגשו, ובטיעוני הצדדים, סברתי כי אכן צודקת ההגנה בטענה כי אין על הנאשמים להשיב לאשמה. אנמק.

כאמור, כתב האישום התייחס לאי קיום שתי התראות, שניתנו במועדים שצויינו. מדובר בהתראות שנמסרו לנאשמים, וזאת בהתאם לחלופות המסירה שנקבעו בסעיף 62 לחוק התכנון, ולו על דרך השארתן במקום מגורי הנאשמים. אולם, לא הוכח, אף לא ברמה הנדרשת בתום פרשת התביעה, כי ההתראות מתייחסות לעבודות הבניה נשוא כתב האישום.

כך, לאחר שבשתי ההתראות צויין כי העבודות נעשו מחוץ לגבול המגרש, הרי שכבר נשלל כל קשר בינן לבין העבודות שסומנו בתרשים בספרות "1", "2". שכן, הן מניסוח כתב האישום, ובוודאי לאחר התבוננות בתרשים, ברור שהטענה הינה שעבודות אלה בוצעו במפלס התחתון של בית המגורים של הנאשמים, ומשאין מחלוקת כי בית המגורים בנוי בתחום המגרש, הרי שגם העבודות האלה נעשו בתחום המגרש.

באשר לעבודות שסומנו בתרשים בספרה "3", אמנם מדובר בעבודות שעל פי הנטען נעשו מחוץ לגבול המגרש, אך עדיין אין בנוסח ההתראות בכדי לכוון דווקא לעבודות אלה. שכן, ההתראה מיום 21/8/06 מתייחסת מאד בכלליות לעבודות עליהן היא חלה, כך שהאפיון היחיד שלהן הוא שנעשו מחוץ לגבולות המגרש. לעומתה, ההתראה מיום 1/11/06 אמנם יותר ספציפית, באשר היא מציינת כי העבודות עליהן היא חלה נעשו בשטח הציבורי (כפי שנטען ביחס לעבודות שסומנו "3"), אולם עדיין אין כל התייחסות למאפיינים יותר ספציפים כשטח המבנה, החומרים מהם המבנה בנוי, מיקומו ועוד.

יתר על כן, ההתראה השניה נשוא כתב האישום מפנה להתראה קודמת, אך לא להתראה הראשונה נשוא כתב האישום, אלא להתראה מיום 7/11/01. בד בבד, בכתב האישום, נאמר כי כלל עבודות הבניה, לרבות אלה שסומנו "3", נעשו בשנת 06'. בד בבד, העדה היחידה של התביעה מסרה (בעיקר בעמ' 11 לפרוטוקול) שהעבודות שסומנו "3" נתגלו זמן קצר לפני משלוח שתי ההתראות בשנת 06'. נוכח כל אלה, לא ייתכן שההתראה שהוצאה בשנת 01', היינו חמש שנים קודם לשנה שבה בוצעו ונתגלו העבודות, מתייחסת לעבודות אלה. אשר על כן, ברור שגם ההתראה השניה נשוא כתב האישום, המפנה להתראה משנת 01', מתייחסת לעבודות אחרות מהעבודות שסומנו "3".

נוכח כל אלה הגעתי למסקנתי לעיל כי לא הוכח בפרשת התביעה כי ההתראות המוזכרות בכתב האישום התייחסו לעבודות הבניה נשוא כתב האישום. אדרבא, מפרשת התביעה ברור שהן מתייחסות לעבודות בניה אחרות.

בשים לב לכל אלה, הרי שאין על הנאשמים להשיב לאשמה, ואני מורה על זיכויים כבר כעת.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 ימים מיום המצאה.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ב , 15 ינואר 2012, בלשכה, שלא במעמד הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: